דלג לתוכן
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

פענוח ציורים- היכולת לזהות בדיוק מה הקושי של האדם המצייר ברגע נתון בחייו

radiola
https://www.youtube.com/watch?v=d-0D7hCv37M

בפגישת ייעוץ אחת ממוקדת ניתן לזהות בדיוק מה הבעיה של כל ילד וכל אדם, מה הקושי שלו כעת בחיים ומה עליו לעשות על מנת למשוך לחייו יותר שפע והצלחה. הכלים הם: פענוח ציורים, גרפולוגיה וקלפי מודעות. מצורף קישור לראיון ברדיו, המסביר כיצד כל זה עובד ומה התועלת שיש לאדם מכך. מוזמנים לצפות ולהגיב.

  1. מה זה פענוח ציורים בכלל וציורי ילדים, בפרט?

בפענוח ציורים המאבחן מנתח את אישיות האדם לפי מדדים שונים הלקוחים מעולם הפסיכולוגיה והגרפולוגיה. המטרה היא לאבחן בעיות בתחומים הקשורים לגוף, לנפש, להתפתחות הקוגניטיבית וליחסים של הילדים עם האחרים. הציור מבטא את נפשו של הילד או האדם המצייר, והמאבחן יכול ללמוד מכך על האופן בו הם חווים את העולם שסביבם.

תחום זה כולל שיטות שונות של אבחון וטיפול באמצעות אמנות, ונמצא בשימוש פסיכולוגים ומטפלים באמנות. השיטה מסתמכת על מחקרים שנערכו על ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אמנים, אנשי חינוך וגרפולוגים, שמצאו התאמה בין ההבעה החזותית והבחירות הלא-מודעות של הילד בזמן הציור לבין מאפיינים נפשיים ורגשיים.

  1. כיצד התחיל המחקר בתחום פענוח ציורים?

האדם הקדמון צייר על קירות המערה אלפי שנים לפני הספירה. ממחקרים שבחנו את הציורים שהתגלו במערות קדומות מצאו כי הם סימלו את אזורי הצייד וכן את האזורים שיש בהם מים. הציורים נועדו לתקשורת בין אנשי השבט. כלומר, הציור איפשר לאדם הקדמון הסתגלות טובה יותר בעולם מאיים.

ממחקרים שנערכו בעולם בתחום של פענוח ציורים נמצא  מכנה משותף  לכל ציורי הילדים ללא קשר לסביבתם. נמצא קשר ישיר בין שלבי התפתחות פיזיולוגיים, מנטאליים ורגשיים של הילד למאפיינים חזותיים של הציור כמו איכות הקו, שימוש בסמלים, תפיסת עומק וקומפוזיציה. על קשר בין גורמים אלו ואחרים מושתתים האבחונים השונים.

ממצאים נוספים לקשר בין ציורים להתפתחות נפשית-מנטאלית מצאו פסיכולוגים כמו פרויד ופיאז'ה ובכך הדגישו את חשיבות הציור והמידע המתקבל ממנו על נפש האדם.

  1. כיצד מתפתחת היכולת הגראפית של הילד לצייר?

ציור היא יכולת המתפתחת במקביל להתפתחות הפיזית והרגשית של הילד, ולכן ניתן ללמוד על התפתחות הילד באמצעות ניתוח הציורים. הציור הראשוני של ילד בגיל שנתיים בערך נקרא שלב השרבוט. בשרבוט באה הדינמיקה הפנימית של הילד לידי ביטוי גרפי. השרבוט משקף את מידת ההתפתחות המוטורית, הקוגניטיבית והרגשית של הילד, ואת כושר ההסתגלות שלו. כך, באמצעות הציורים, ניתן גם להבחין בנסיגה בהתפתחות בהיבטים אלו.

בגיל 4 לערך, הציור הופך להיות מאורגן יותר ומופיעים בו חפצים ודמויות. זהו שלב הסכמה. בשלב זה לילד יש רצונות מוגדרים, והוא מתחיל לבטא אותם. ניתן להבחין בקיומה של כוונה בבחירת העצמים ובארגונם בדף הציור, וכן בבחירה מכוונת של צבע מסוים הצורה השכיחה ביותר היא העיגול, המסמל שמש או פרצוף. הילד מצייר את העצמים כפי שהוא רואה אותם, ולא כפי שהם במציאות: השמש יכולה להיות גדולה מאוד או קטנה מאוד, לפי החשיבות שהמצייר מייחס לה. הוא גם מצייר את מה שידוע לו על האובייקט מספר רב של פעמים, ממש מאות ציורים (סכמות) והוא משתכלל עם הציור לאט ובהדרגה. זה השלב שבו הילד מצייר אובייקטים שקיימים אצלו בחיים.

בגיל 9 הילד אינו מסתפק בתיאור סכמתי של העולם, אלא הוא מנסה לגלם את המציאות כפי שהוא תופס אותה בחושים שלו בסגנון ריאליסטי, מציאותי. זהו השלב הטרום-ריאליסטי.  בשלב זה הילד יצייר דמויות לבושות במכנסים עם חגורה וחולצות עם כפתורים, נעליים וכובע, הוא יצייר אוניות מפליגות בים ואנשים הנמצאים בתנועה. בשלב זה כבר נראה פרופורציה בציור למשל, אנשים נמוכים יותר מבתים או עצים.

בגיל 11 מתבצע המעבר לציור ריאליסטי שמתאפשר הודות לראייה החדה של הילד בגיל הזה והבשלות השכלית המהירה. זהו השלב הריאליסטי. בשלב זה קשה לילד המצייר לתאר את החוויה בציור ולכן הוא מעדיף לוותר על הציור ולהשתמש באמצעים נוספים העומדים לרשותו בגיל זה: כתיבה, דיבור. בעצם, הילד מתחיל למתוח ביקורת על עבודתו ועבודת חבריו ולהתבייש בתוצר הגראפי שלו. על כן, אנו המבוגרים מציירים כעת באותו גיל שבו הפסקנו לצייר, בסביבות גיל 13, בהנחה שלא פיתחנו את הכישרון האומנותי בחוג כלשהו.

המעבר משלב לשלב מתרחש בהדרגה, ובכל שלב נשארים עקבות של השלב הקודם. הילד משכלל את השלב הקודם: בכל שלב הוא מאורגן יותר ומסודר יותר. כתב היד והציור המאורגן הם שלב מתקדם של השרבוט. כאשר מבחינים בילד שלא מתפתח על פי שלבים אלו, ייתכן כי קיים עיכוב התפתחותי אצל הילד.

קיימת אפשרות לפענח ציורי הילדים על פי האלמנטים הבאים: צבעים, קווים, תנועה, צורה וארגון בציורי ילדים המעידים על קושי או להפך. אפשר ללמוד מהציורים את התייחסות לכל אלמנט בנפרד או לכלל האלמנטים והאובייקטים ביחד.

עם זאת ניתן לראות את שלבי התפתחות של הילד בהשוואה למקובל לילדים בגילו. ניתן לזהות התאמה של התפתחות קוגניטיבית וגם מוטוריקה עדינה על פי הציורים. לפני שהילדים לומדים לדבר בחופשיות עם הסביבה, הציורים  מאפשרים להם לבטא את עצמם ללא כל בעיה. הציור מאפשר להציץ לעומק נשמתו של המצייר בכל גיל.

  1. מה בודקים במהלך אבחון ציורי ילדים?

בדיקה איכותית ומקצועית של מפענח ציורים  היא תהליך מורכב הדורש לפחות 15 ציורים של הילד מתקופת הזמן הנוכחית, שצוירו בכל מיני מקומות: בכיתה, בבית, אצל חברים או אל סבא וסבתא. והיא בנויה מכמה שלבים עיקריים:

בשלב הראשון – שלב זה מתייחס יותר למאפיינים הגרפיים מיקום וגודל האלמנטים שצייר בדף, סוג הקו שצייר ומידת הלחץ על כלי הציור.

שלב שני – בשלב זה נעשית בדיקה התפתחותית בה עורכים השוואה בין הציור שצייר לציורים אחרים של בני גילו.

שלב שלישי- בשלב זה בוחנים את בחירת הצבעים בהם השתמש וכיצד בחר לשלב אותם בציורו.

כל השלבים האלו מובילים לתוצאה מעמיקה אודות עולמו הפנימי של הילד. בשלב זה אני כותבת על דף את ממצאי האבחון ומתפנה לשיחה עם ההורים. זהו בעצם השלב הרביעי.

שלב רביעי – שיח עם ההורים ובדיקת המטרה שלשמה הגיעו לאבחון.

בציור יש ביכולתי לראות ביטחון עצמי של הילד כפי שהוא בא לידי ביטוי בגודל ציור דמות, למשל: אם הדמות קטנה מאוד, זה יעיד על ביטחון עצמי נמוך, ולהיפך. אפשר לראות האם הילד חברותי או מסוגר ומרוחק. אפשר לראות דיכאון שחווה הילד ברגע זה ממש, בעיקר על ידי נסיגה לשלב התפתחותי קדום יותר או קשקוש בצורה מופרזת. אפשר לראות רגשות של תסכול וקנאה של הילד בעקבות משבר או חוויה שהוא חווה לאחרונה וגרמה לו לריחוק. כמובן שניתן לזהות בעיות של קשב וריכוז, עיכוב התפתחותי ומיד להפנות לבדיקה של רופא מומחה ופסיכולוג במרכז להתפתחות הילד. ראיתי, לצערי, מקרים של חרם חברתי וכן, התעללות מינית או חוויות מיניות לא פשוטות.

באופן כללי סימני מצוקה משמעותיים בציור הם: זרועות ארוכות בציורי דמות, ציור של כפות ידיים גדולות, אצבעות חדות, שיניים חדות, ציור של פטיש או מכשיר חד אחר, ציור של חגורה עבה במכנסיים, אימפולסיביות שבאה לידי ביטוי בהפעלת לחץ חזק של הקו בציור, השחרה של אובייקטים ועוד.

כאשר מאבחנים ציורי ילדים רצוי לשים לב לרושם הראשוני הנובע מהציור לפני שניגשים לאבחן אותו. לאחר מכן, להסתכל על התמונה כולה ולא להתמקד על מציאת סמלים. אך כאשר קיים סמל או נושא המופיע מספר פעמים בציור אחד, הוא ראוי לתשומת לב מכיוון שקיימים מקרים בהם יש משמעויות נסתרות מאחורי הסמלים.

  1. מה משמעותם של הצבעים בציור?

גם לבחירת הצבעים בציור יש משמעות באבחון, הצבעים נותנים ביטוי אופייני למצב רגשי מסוים, הם ממש כעין "שפה לרגשות". ילדים גלויי-אופי, שמצאו את מקומם בקבוצה, מעדיפים בדרך כלל צבעים חמים. הצבעים הניטרליים הם אופייניים לילדים מסוגרים, שהם יודעים לשלוט בעצמם, אינם תלויים במבוגר, ולרוב תוקפניים הם במגע עם מבוגרים. כמובן שהכל פרופורציונאלי.

 אדום

הצבע האדום, בדרך כלל, מופיע הראשון, והוא נמצא בשימוש בעיקר בשנה הראשונה של הגן. הילדים שהשתמשו באדום נמצאו חברתיים ומאושרים. אבל השימוש בצבע אדום אינו בא תמיד לשקף הסתגלות מוצלחת; היו מקרים, שהעידו על עקשנות או אימפולסיביות. האדום הוא צבעה של צ'אקרת הבסיס והוא מבטא את האגו של האדם. הוא חזק ולא ניתן להתעלם ממנו, הוא הצבע של הדם, דם החיים.

כתום

הכתום הוא צבע של תנועה ויצירתיות. הכתום הוא מקום של התחדשות ושינוי. זהו צבעה של צ'אקרת המין המסמלת פריון, מיניות, חיים חדשים נולדים. הכתום אינו יכול להישאר במקום ולשבת אלא חייב להיות בתנועה מתמדת. ילדים/אנשים שמציירים בצבע כתום הם ילדים/אנשים עם המון תנועה ועם סף רגישות גבוה. הם פגיעים יותר, הם מתלהבים והפגיעות גורמת להם להסתגרות, ואז לא נראה יותר כתום (נראה יותר כחול).

צהוב

הצבע הצהוב יושב על האינטליגנציה הרגשית ומייצג את הדמות הנשית, האימא. כבר מהשלב הראשון שבו הילדים משרבטים הם יודעים היכן לשרבט את הצהוב, את אמא. כלומר מגיל צעיר הם יודעים האם אמא רכה, תומכת, מחבקת ומכילה או שהיא קשה, אסרטיבית ותופסת את מקומו של אבא. כיצד נדע בציור איך הילד תופש את אמא? על פי המקום של הצהוב בדף. כנ"ל בציורי מבוגרים, הצבע הצהוב בציור מסמל את מקומה של האימא בחיי, או במקרה של נשים מציירות, איזו אימא אני. הצהוב הוא צבעה של צ'אקרת מקלעת השמש שמיקומה מהטבור ועד הסרעפת.

ירוק

בצ'אקרות, הירוק הינו משלים של הוורוד בצ'אקרת הלב. הוורוד מציין חמלה ואמפטיה ואילו הירוק מציין סקרנות ורצון ללמוד. כאשר הילד/האדם מצייר בצבע ירוק כהה זהו מצב המעיד על כך שהוא למוד ניסיון, יודע הכל, אין התחדשות אלא קיבעון המוביל בסופו של דבר לריקבון. הילד/האדם בעצם אומר שמשעמם לו והוא נמצא במקום של חוסר תנועה וחוסר סקרנות משהו בעצם עוצר אותו (אולי ביקורת קשה שמופנית אליו). כאשר הילד משתמש בצבע ירוק בהיר זהו מצב המעיד על סקרנות, למידה, רצון לשאול שאלות, אכפתיות, נתינה, אהבה, יצירתיות, תעוזה והתלהבות. זהו פרי בוסר, התחלה של משהו חדש ומלמד במיוחד. זאת ועוד, בציורי הילדים נראה הרבה ירוק: דשא, פרחים, עצים, מפלצות רעות וגם טובות (המפלצת – שרק).

נוכחות חזקה יש לצבע הירוק בבתי-החולים ובבגדי הרופאים. הירוק נוכח בעוצמה גם בטבע: דשא ירוק, עלים ירוקים. אור חיובי נתפס כ"אור ירוק" (למשל במעבר חציה) וכד'.

כחול

למה כותבים בכחול? התת מודע מרגיש אותו כאמינות ונכונות. הדבר הראשון שמזהים בכחול הוא המקום של הדיבור והביטוי- זהו מקום ורבלי- כחול יושב בצ'אקרת הגרון  "אני מדבר ותאמינו לי שאני יודע מה אני אומר". הכחול הוא צבע של דמיון, תקשורת, שלווה ורוגע. יש לצבע זה השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית. בנוכחות הצבע הכחול, ניכרת ירידה בדופק ובלחץ הדם. מצד שני, זהו צבע שמסמל קרירות ותחושות של עצב ובדידות ואף שמרנות. בציורים הכחול מסמל ילד שליו ורגוע, בעל קשרים חברתיים הרמוניים, סקרנות  ובעל עולם פנימי עשיר. עם זאת, יש לשים לב לשימוש יתר בכחול, המבטא ריחוק ומופנמות.

סגול

הצבע הסגול שייך למקום של ריפוי, אינטליגנציה מאוד גבוהה. אינטליגנציה במובן של אינטואיציה ועלינו לדעת לעבוד איתה. זהו צבעה של צ'אקרת העין השלישית. הצבע הסגול הוא צבע עדין ומרגיע. הוא תערובת של כחול ואדום ומהווה שילוב בין שני קטבי צבעים אלו (האדום הצועק והכחול המרגיע). הסגול מסמל הזדהות, אחדות, חיבור בין נושאים מנוגדים וחיבור בין-אישי. הוא גם מסמל, בין היתר, חוסר בגרות ונאיביות, כמו זו המאפיינת ילדים.

הסגול הוא צבע אהוד בקבוצות הומוסקסואליות ומסמל פנטזיה (ויש אומרים שזוהי דרך להתעלם מהעולם החיצון).

לבן

צ'אקרת הכתר. בדרך כלל הדף לבן אז הילד לא יבחר את הצבע הזה. באופן כללי, אם הדף מלא זה אומר שהילד עסוק ופעיל בחייו, וכאשר נראה הרבה לבן בדף, כלומר אין שם ציור אז זה מעיד על מחשבות רבות על דברים שהאדם רוצה, אולי ריקנות.

שחור

השחור מזיז אותנו ממקום של ה"לראות" אל המקום של "להרגיש ולהריח", ומזמין אותנו לחוות חוויות בצורה שונה. השחור מזמין אותנו לחזור לשנת השבתון: ביום השבת אנו מפסיקים את ההרגלים שלנו במשך השבוע כנ"ל בשנת שבתון, לעשות משהו אחר מחוץ לשגרה.  כאשר אנו עם עיניים פתוחות אנו מתעסקים בדברים הקטנים אבל, כשאנו סוגרים עיניים אנו נהנים מהדרך כי אין שיפוט והרגלים. למה? כי העיניים לא יכולות לראות אלא רק להרגיש עם הגוף. הילדים אוהבים לצייר בצבע שחור. למה? כי הילדים מוכנים לתת צ'אנס לכל דבר חדש, כי הם מגיעים ממקום שהשחור לא מאיים עליהם.

חום

צבע של אדמה, יציבות וחיבור למקום. זהו צבע חשוב מאוד בציורי ילדים והנוכחות שלו חשובה בהיעדרו! משמע, כשילד מצייר יותר מדי בחום, הוא זקוק ליציבות בחייו, או משהו תקוע ויש לשחרר אותו.

ראיון ברדיו לוס אנג'לס מצורף

לכל מי שרוצה לדעת מה עובר על הילד שלו, בעיקר בתקופה האחרונה, וכן לכל מי שרוצה לדעת מה מעכב אותו מלהשיג את המטרות שלו ולהגשים את החלומות שלו, מוזמן לפנות אליי ולתאם פגישת ייעוץ במרכז העיר לוס אנג'לס, או בזום בכל העולם.

דיקלה גולסה-חליווה

DIKLAGOLASA@GMAIL.COM

1-323-847-0146

כתוב תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם באתר.

ניתן להשתמש בתגיות HTML ובתכונות אלה: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>